My cart
Your shopping cart is empty
כתוב ספר התרומה בסימן ר"ה ומביאו הבית יוסף בסימן ל"ב סעיף ל"ט שצריך שיהיו הבתים מעור אחד, או לכל הפחות שכל בית בפני עצמו יהיה מעור אחד שלם ולא מחתיכות עורות מדובקים, וז"ל: תניא כותבן על ארבעה עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד, פירוש שיהיו הבתים מחוברים יחד מעור אחד, או שמא מארבעה עורות ובלבד שיהיו תפורין זה לזה, וטוב ונכון לעשותן מעור אחד עכ"ל.
וכן הרמב"ם בפרק ג' המל' תפילין הל' ד': יעשה הבית מעור אחד שלם ולא מחתיכות עורות דבוקים או תפורים וכו'. וכיצד עושים תפילין וכו', לוקחים עץ מרובע ארכו כרוחבו וכו', ומחפין אותו בעור רטוב ומניחין את העור על האימום עד שייבש וכו' עיי"ש.
וכן כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לג סעיף א:
אם נתקלקל עור של שני בתים מבתי הראש זה אצל זה, וכו', פסולים. וכו'... ואם נתקלקלו ג' בתים, בכל ענין פסולים.
ופשיטא שכל מה שדיבר מר"ן אינו אלא במחיצות ולא בבית מבחוץ.
וכתב השיטה מקובצת במנחות ל"ה אות י"ג:
בתים קיימים. שלא יהיה בהם נקב. וכך כתב הקסת הסופר בלשכת הסופר סימן כ"ד אות א' שאפילו נקב כל שהו בבית פסול. וכן מוכח מאליה רבה סימן ל"ט אות ו' בשם הברוך שאמר עיי"ש. וכן המקדש מעט סימן ל"ג אות ב' כתב שהצדדים הרואים אוויר צריכים להיות שלמים לגמרי בלי שום נקב. ועוד ועוד פוסקים ואין כאן המקום להאריך.
וכותב הקול יעקב בסימן ל"ג סעיף קטן ב', זה אצל זה, ואפילו הקרע של בית אחד למטה לצד התיתורא וכו'.
ובסעיף קטן ד', כותב: פירוש שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים שלמים. והוא הדין למעלה צריך להיות שלמים. וכן כתב שם הבית יוסף שגם הבתים צריכים להיות שלמים מכל הצדדים וכו', בלי שום נקב. עיי"ש.
ועוד שיש מחלוקת פוסקים בדין האם דבק הוי חיבור או לא הוי חיבור... ומר"ן דעתו שדבק לא הוי חיבור... ולכן בדעת מר"ן הסוגייה שלנו אפילו לא מתחילה, וכל הדיון שלנו הוא בדעת הפוסקים שאומרים שדבק כן הוי חיבור...
ולכן לדעת אותם פוסקים שדבק הוי חיבור, יוצא איפה שתי גריעותות לעניין הבתים הפשוטים המדובקים והן:
לכן, אין צורך לומר שעל פי האמור, אין שום אפשרות להכשיר את התפילין הפשוטות המדובקות משום ספק בדאורייתא ולחומרא, ולית מאן דפליג בדין זה.
עד כאן לבינתיים על מנת שלא להכביד על הקורא, אך תדעו נאמנה שעוד לא נגענו בקצה המזלג בפרטי הדינים השייכים להלכות בתים בלבד...